עריכת יפוי כח מתמשך מתאימה לכל אדם אשר חפץ לתכנן את עתידו הכלכלי, האישי והרפואי ליום בו הוא כבר לא יהיה מסוגל לעשות כן. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הסדיר את הנושא של עריכת יפוי כח מתמשך, לרבות הנושא של מתן הנחיות מקדימות ע”י מייפה הכח. כתוצאה מהתיקון, הולכת ומתגברת מודעות הציבור לנושא של יפוי כח מתמשך על מלוא האופציות שבו. אין ספק שהמדובר במהפכה מחשבתית מטעם משרד המשפטים, אשר, לדעת כותב שורות אלו, חיפש דרך הן להיטב עם הציבור והן להפחית את העומסים הכבדים על מוסד האפוטרופוס הכללי ועל בתי המשפט בכל הנושא של מינוי אפוטרופוסים – הרי יפוי כח מתמשך למעשה מייתר את הצורך של המשפחה לבקש מינוי אפוטרופוס מבית המשפט כאשר בן המשפחה אינו מסוגל עוד לטפל בענייניו. לשם הוצאת התיקון לפועל הלכה למעשה, משרד המשפטים עורך השתלמויות בנושא יפוי כח מתמשך מספר פעמים בשנה ע”מ להכשיר כמה שיותר עורכי דין לערוך ולהפקיד את יפויי הכח.
יפוי כח מתמשך בא לכסות על תקופת הביניים בחייו של האדם המודרני. בני אדם יודעים להתפרנס ולבנות את חייהם בעודם בשיא כושרם הנפשי והכלכלי, וכן יודעים לדאוג ליקיריהם לאחר 120 שנה. אך ישנו שלב בחיים של חלק גדול מאיתנו בו אנו חיים, אך כושרנו לטפל בעניינינו השוטפים אינו כתמול שלשום. בעבר, נהוג היה, כאמור לעיל, שהמשפחה תפנה בבקשה לבתי המשפט למנות אפוטרופוס כאשר בן משפחה כבר לא היה כשיר לטפל בענייניו, היום, הודות לשינוי בחקיקה בדמות תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שמים את האדם בחזית המערכה, כאשר הוא בעצמו יכול לקבוע הכיצד ייראו חייו כאשר הוא כבר לא יהיה כשיר לנהלם.
לא רק שאדם יכול למנות בעצמו מיופה כח שיטפל בענייניו, הוא יכול למנות כמה מיופי כח שיטפלו באותם עניינים, וכן יכול למנות כמה מיופי כח, כאשר כ”א מהם יטפל בתחום אחר. במקרה של ריבוי מיופי כח לאותו ענין, מייפה הכח יכול אף להחליט הכיצד יפלו ההכרעות על ידם. כ”כ מייפה הכח אף רשאי, במסגרת עריכת יפוי הכח המתמשך, ליתן למיופה הכח או למיופי הכח שלו “הנחיות מקדימות”, בהן הוא נותן הנחיות לאותם אנשים הכיצד בדיוק לטפל בענייניו השונים – שוב – אנו רואים שהמחוקק שם את האדם בחזית כמי שמחליט על עצמו אף בתקופה בה כושרו הוא לעשות כן כבר אינו בשיאו.
חובה על עורך יפוי כח מתמשך להבין כי אם הוא אינו מבקש מעורך הדין שלו בעת עריכת יפוי הכח לצרף אליו אף כתב הנחיות מקדימות, הוא למעשה נותן יד חופשית למיופה כחו להחליט בכל ענין באופן הנראה לו, שלא יהיה דווקא לטעמו של מייפה הכח. מכאן חשיבותו של מסמך ההחניות המקדימות, מסמך שבו יכול מייפה הכח לפרט ברחל ביתך הקטנה הכיצד על מיופה כחו לפעול בכל אותם התחומים בהם הוא הוסמך. הדבר דומה לעריכת צוואה, כאשר בצוואה אדם נותן ביטוי לכל רכיבי רכושו ולמי והכיצד רכושו יחולק לאחר 120 שלו, כך גם במסמך הנחיות מקדימות המצורף ליפוי כח מתמשך, כאשר מייפה הכח יכול להחליט מראש על אופן הטיפול ברכושו, מי יהנה מרכושו והכיצד רכושו יטופל ויישמר. דוגמא מובהקת לכך הוא הנושא של תרומות. נניח שהנושא של מחלת הסרטן הינו קרוב לליבו של מייפה הכח, אזי הוא יכול ליתן הנחיה מוקדמת למיופה כחו להפריש סכום שנתי מסוים (במסגרת החוק כמובן) לבית חולים מסוים שלו מחלקת אונקולוגית בה חפץ מייפה הכח לתמוך.
רבים מעורכי הדין אשר עורכים יפוי כח מתמשך אינם שמים, לדעתי, דגש ראוי לנושא של מסמך הנחיות מקדימות, שלדעת כותב שורות אלו, כאמור לעיל, הינו לא פחות חשוב מעצם עריכת מסמך יפוי הכח המתמשך. הקפדה על צירוף מסמך הנחניות מקדימות בהחלט עשוי להעניק משנה חשיבות לרצונות של מייפה הכח בעודו בעל צלילות דעת להביע את העדפותיו.